ביום בו קרס ליהמן ברדרס ,גלובוס פרסם ראיון על רקע רכישת מריל לינץ' בידי בנק אוף אמריקה בו נשאל קנת לואיס יו"ר ומנכ"ל הבנק כיצד השוק הגיע למצב הנוכחי, וענה: "פאני מיי ופרדי מאק היו טעות שחיכתה לקרות – היו לכך יותר מדי סימנים – במקרים האחרים תאוות אדם ותחרות גרמו לגבולות להיטשטש…"

המדהים הוא שעד כה לפחות עולם כמנהגו נוהג…אנו חוזים בריטואל טרגי / קומי בו הצלחות בשווקים הפיננסיים מיוחסות ל-"חדות הניתוח וההבנה של אנליסטים אלו או אחרים"  , והכישלונות יתוארו כ-"כוח עליון"…מאוחר יותר כמעט תמיד נגלה כי בעצם "הכתובת הייתה על הקיר"

מרואיין זה או אחר יסביר כי בעצם רבים מאלו הנוגעים בנושא "ידעו" ,ה"סימנים" היו רבים, וברבות מן השיחות הלא פורמאליות הסתובב מידע רב גם אם אופיין כ"סובייקטיבי" , "רכילות" , "לא מקצועי" ועוד מידע שבדיעבד הובהר כמדויק, רלוונטי, מקצועי ובעיקר קריטי ורב ערך.

חולשתם של האנליסטים פשוטה, מודל הניתוח שלהם מבוסס על "מידע מתועד" , אין להם גישה מובנית ומקצועית ל-"מידע לא מתועד" , הרשתות האישיות שלהם באופן לא מפתיע מתגלות כלא אפקטיביות ( "כך לא בונים רשת") בלשון המעטה….

מודלים של ניהול השינוי זיהו זה מכבר את "חשיבות המשבר" כחלק הכרחי לתהליך שינוי אפקטיבי , לאור המתרחש בשווקים הפיננסיים עולה השאלה לאלו "תחתיות" / משברים עוד נגזר על העולם העסקי על מנת לדרוש  שינויים מבניים בכל הקשור לאיכות וזמינות ה-"מידע" ה"יומינטי" החסר.

פתרונות יומינטיים ישפרו דרמטית נגישותם של השחקנים בשוק והן של הרגולטור למידע חיוני זה המתגלה רק בדיעבד…