מה בין 'רשתות אנושיות' ל-'רשתות חברתיות'

תהליכי קבלת החלטות אפקטיביים מחייבים מידע אמין, זמין וממוקד , מקבלי ההחלטות פיתחו ושכללו בהדרגה תהליכים לאיסוף, ארגון, ניתוח והפצת המידע הנדרש.

באופן טבעי איכות ההחלטות המתקבלות מושפע מזמינות ואיכות המידע העומד לרשות מי שעוסק בכך, ניתן להניח כי מאחר ובהשפעת ההתפתחות המרשימה וזמינותם של 'כלים תומכי החלטה' מבוססי IT , הרי השפעתו של מידע אשר על פי מאפייניו 'מיוצר' ו-'נאגר' בכלי IT רלוונטיים, ,תהיה גבוהה יותר מהשפעתו של מידע 'שאינו זמין' בעיקר מאחר ואינו מנוהל באפקטיביות ובשיטתיות דומה, בשל כך לוקה בהיעדר רלוונטיות, אמינות נמוכה וזמינות בעייתית.

באם נגדיר מידע חסר זה כ"מידע שאינו מתועד" לפחות לא באופן שיטתי , יהיה קל להסכים כי יקטן הסיכוי לאחזר אותו על ידי הכלים העומדים לרשות הארגון

<--more--!>

כללית ניתן להצביע על שלושה ערוצים הר"מ בהם יכולים מקבלי ההחלטות להסתייע מעבר למידע ה-'מתועד' :

1. מידע הזורם בארגון באופן שוטף כאשר כל דרג בכיר מעביר המידע הנדרש לבכיר ממנו על סמך אינטגרציה של הידע המצוי ברשותו וזה אשר נאסף מהכפיפים שלו

2. מידע המיוצר על בסיס מסגרות חוצות ארגון קבועות או זמניות (פורומים קבועים וזמניים)

3. רכישת מידע מגורם חיצוני על בסיס קבוע או אד-הוק

מסקרן לבחון על רקע תפיסת הארגון כ-'רשת פנימית' ואת הסביבה בה הוא פועל כ-'רשת חיצונית' זאת במקביל לפריחתן של רשתות חברתיות מסוגים שונים, באם ועד כמה ניתן להפיק מידע ערכי מאותן 'רשתות חברתיות'.

לפני כשנה הצטרפתי לקפה, בחרתי דווקא בו מאחר ומאפייניו החל מדימוי עסקי, מיקוד יחסי, חתך גיל גבוה יותר ועוד נראו הולמים את הכוונה (ציטוט) "לבחון האם סביבת ה-'קפה' של דה-מרקר בהיותה בעלת חלק מהמאפיינים של 'רשת ידע אנושי', תוכל לתרום ולהיתרם גם יחד מדיאלוג יצירתי".

כמי שעוסק באופן מקצועי ברשתות אנושיות מובנות ומאורגנות מבחינת התכנים והמטרות , סקרן אותי כיצד יתפתח בסביבה "פתוחה, רחבה" החסרה כללים דיון במאפיינים של סביבה "סגורה, מצומצמת", לשם כך צמצמתי / מיצבתי המסרים לשניים עיקריים :

1. דיון בנושא רעיוני ספציפי – כתבתי (ציטוט) המעבר מ-'הפרדיגמה הטכנולוגית' המצומצמת ל-'פרדיגמה יומינטית' בין-תחומית רחבה (HUMINT כקיצור של Human Intelligence השאוב מהעולם המודיעיני) והחסר לתפיסתי בעולם הארגוני / עסקי

2. מסר אישי / חוויתי – טיול אופנוע סביב העולם (שכבר הספיק להידחות פעמיים ומקווה כי ב-2009 יצא אל הפועל )

מסקנות חלקיות מהפעילות בקפה דה מרקר

לפני כשנה לאחר מספר שנים של התנסות ברשתות בעלות מאפיינים עסקיים ממוקדים כגון LinkedIn ,Plaxo ועוד רבות אחרות , החלטתי לבחון הפוטנציאל ברשת רחבה יותר ' Blogs oriented' , הבחירה בקפה דה מרקר הייתה פשוטה , המיצוב הממוקד יותר, קהל המטרה הפוטנציאלי היו אטרקטיביים דיים, עתה בסיומה של שנת התנסות שכללה השתתפות והתבוננות ערים יחסית בקפה מבקש לשתף במספר תובנות המאפיינות להבנתי רשתות דומות , איני מתיימר לבחינה מעמיקה ומחייבת , מתנצל מראש על תהליך הסקה הסובייקטיבי, למעט המסקנה הסובייקטיבית באופן לגיטימי J .

יתרה מכך מאחר ובדרך כלל הנכתב בנוגע לרשתות חברתיות מקרב המשתתפים הנו בעל מאפיינים / דגשים חיוביים המדגישים בעיקר התועלות לדוגמא הטענה (הנכונה) כי אף אחד לא מחויב להשתתף ובאם לא מצאתם עניין תוכלו להינתק באותה קלות שהתחברתם, מצאתי להתמקד בפוסט הזה דווקא בצדדים הפחות מחמיאים

1. "תרבות סמס" – רוב המסרים קצרים (הן הכתיבה והן התגובות לה) , מה שמעלה התהייה הרעיונות אשר בבסיס הכתיבה מקבלים את הגילוי והדיאלוג הראוי ? ובמידה ולא , מה מניע להמשיך ולכתוב ?

2. "כולם מסכימים" – ללא קשר לנושא רובם המוחלט של התגובות "מסכימות" , "מפרגנות" , מיעוטם מתנגדים , ללא קשר להשפעת הסעיף הקודם , משהו לא הגיוני לפחות ברמה הסטטיסטית אלא אם נניח שמי שלא "מסכים" פשוט לא מגיב מה שפוגם להבנתי הן באיכות הדיאלוג והן ברמת המשוב לכותבים

3. "תרבות הכוכבים" – על רקע שתי התובנות הנ"ל והיעדר קריטריונים או צורך לנמק מדוע ניתן כוכב , יש תחושה של זילות בכל הקשור לריבויים של כוכבים. במספר לא מועט של מקרים, פניתי ושאלתי את מקבלי הכוכבים מדוע לדעתם או לדעתן זכו למספר כה רב של כוכבים והתשובות נעו בין מבוכה ותמיהה (או שניהם גם יחד) , מעבר לקוריוז שיש בעניין, נתינה או קבלת תג "הערכה" באופן שכזה משפיע בשלב הראשון על איכותה של ה"ההערכה" ובהמשך יוצר זילות כלפי התכנים (אלו לפחות הראויים בעיני כותביהם)

4. "כולם חברים" – רוב רובם של מבקשי החברות לא הסבירו מה מניע אותם בשליחת הבקשה, משיחות שהיו לי הבנתי כי איני חריג, להבנתי זה חלק מתופעה רחבה יותר המאפיינת רשתות חברתיות מבוססות טכנולוגיה, יתרה מכך מאחר ורשתות אלו מאפשרות יצירת קשר מהירה יותר וניהול פחות מורכב לאחר מכן תוך מתן יכולת "סינון" נוספות (לפחות בתחושה כי החיבור ניתן לניתוק באותה קלות ) בשונה אולי מאינטראקציות ' אחד על אחד' שגרתיות), נוצרת זילות של מושג ומשמעות החברות , הפרדוכס אף גדול יותר מאחר ולתחושתי רוב רובם של המשתתפים מחפשים דווקא להרחיב ולהעמיק יכולותיהם הבין-אישיות , חברתיות מחוץ לתווך הטכנולוגי, גם כאן להבנתי ישנה השפעה הדדית של הנאמר בסעיפים הקודמים גם על תובנה זו , לתחושתי האפקט הכולל של כל הסעיפים הנ"ל הוא בצמצום המיומנויות הבין אישיות למרות תחושת ההרחבה וריבוי האינטראקציות (כולל אלו הפסיביות כגון קריאה, קבלת סטטוס ה"חברות" , חברות בפורומים וכדומה )

5. " הפצת הגיגים / ספאמרים" – ולאחר שצלחנו את השלבים הנ"ל והפכנו 'חברים' רשומים מתרחשת תופעה של הפצה סדרתית במימדים שלא היו מביישים ספאמרים מקצועיים, סביר להניח כי לאחר שהפכנו 'חברים' נתחיל לקבל פוסטים המופצים בקרב קבוצת החברים , בדרך כלל ההפצה תהיה עם מינימום השקעה, הכותבים לא יטרחו כלל להסביר מדוע הם חושבים הכותבים שדווקא חבר או חברה זו יגלו עניין בנכתב, להבנתי יש קשר ישיר בין קלות ההתחברות לבין ההנחה גם אם סמויה כי "מאחר והסכמת להיות חבר בקלות רבה שכזו מדוע שלא תקדיש מזמנך באותה קלות לעיין בהגיגי" ?,

6. "שוק של מוכרים" – רשת חברתית תגלה יציבות כאשר כל המשתתפים בה יזהו לא רק את תרומתם לזולתם אלא גם כיצד נתרמו הם גם כן , אלא שלשם כך נדרשת היכרות טובה של המשתתפים שאחרת הרי כיצד יידעו מה לתרום וממה להיתרם…ההקלות המפתה ברשתות מסוג זה לייצר דימוי / פרופיל כולל ויזואלי כרצונך ללא ביקורת אפקטיבית ממש מזמין את ה"מוכרים" להגזים באיכות ובתוכן מרכולתם , הפערים בין הפרופילים המוצגים כולל הויזואליים לאלו האמיתיים יוצרים סיטואציה בה יש יתרון ל"מוכרים" המשתבחים במרכולתם למול קושי גדול מבחינת ה"קונים" התועים והטועים בהתאם להבין מה מציגים בפניהם , מעבר לקוריוז, נוצר בהדרגה חוסר אימון בנכתב או המוצג מה שפוגע באיכותה של הרשת. (ראו בסעיף הבא)

7. "גברים – נשים" – כל רשת חברתית מייצרת פוטנציאל גדול יותר להרחבת ההיכרויות, האפשרות להרחיב ההיכרויות בסביבה בעלת קונוטציה עסקית מייצרת לכאורה לפחות נוחות גדולה יותר מבחינת ה"קונים" וה"מוכרים" המשתתפים, אלא שגם כאן כמקרה פרטי של הנאמר בסעיף הקודם , מרגע שנפגם האמון באותנטיות המסרים נוצר דווקא תהליך של זילות שבו למשל כל פנייה של למשל גבר לאישה עסקית תיבחן מן הסתם בחשדנות וכנ"ל הפוך , הפרדוכס הוא שבסופו של דבר רק מסרים ברורים ולעיתים מוקצנים ייתפסו כאמיתיים, מניח שכל חברי הרשת שקיבלו הצעות פרובוקטיביות לא היו צריכים לפענח ולחפש מניעים נסתרים לגבי הנאמר …ודווקא אלו המחליפים מסרים פחות פרובוקטיביים יטופלו ביתר חשדנות..

8. 'מלאכותיות' – השילוב של השגת קבוצת התייחסות בקלות ובמהירות רבה, מייצרת אטרקטיביות בקרב מי שמחפש את עצם ההבעה ללא קשר לקיומו או איכותו של המשוב, נתקלתי בכתיבה לקהל "לא קיים" מבחינת מה שחשוב זה עצם הכתיבה והעובדה כי הכותבים יודעים שזה יצא לרשות הרבים ללא קשר באם אכן נקרא , משהו מבחינת תרגול עצמי לעמוד מול קהל, העובדה שהקהל פסיבי דווקא מקלה מאחר וחוסכת מהכותבים דיאלוג הנתפס קשה לניהול , העובדה כי לפחות לא מקבלים משוב שלילי (וכאמור בסעיף הראשון הרי אין כמעט משובים שליליים) מצמצמת ה"סכנה" מבחינת הכותבים ומייצרת במקביל שטף של כתיבה שלמעט התרומה המתוארת לכותבים פוגעים בהדרגה בחשיבות שהקוראים מייחסים לנכתב (וחבל מן הסתם)

מה ההבדל בין 'רשת אנושית' ל-'רשת חברתית'

תאור מעמיק של 'רשת אנושית' כולל באופן השוואתי ל-'רשת חברתית' מחייב פוסט נפרד , בתמצית רשת אנושית תתאפיין ב'-כתב ראי' לתופעות אשר הוצגו לעיל על בסיס הניסיון בקפה

1. דיאלוג מעמיק למול 'תרבות ה-סמס'

2. סיעור מוחות , העצמת הסובייקטיביות תוך מזעור תופעת ה-"כולם מסכימים"

3. קריטריונים מקובלים וברורים לקרדיטציה בשונה מ-'תרבות הכוכבים'

4. רשתות הבנויות על חברויות אותנטיות בשונה מתרבות ה-'כולם חברים של כולם'

5. יכולת לכוון מסרים על פי עניין משותף הן של הכותבים והן של הקוראים בשונה מתופעת 'הפצת הגיגים / ספאמרים'

6. הבנה כי על מנת לקיים 'give and take ' נדרשת רמה גבוהה יותר של דיוק ושיתוף בשונה מהקיים המייצר באופן אוטומטי 'שוק של מוכרים' כפי שתואר לעיל

7. כמקרה פרטי של הסעיף הקודם, דיאלוגים הסובבים 'גברים – נשים' ראויים לרמות דיוק גבוהות יותר מצד המשתתפים בשונה מהקיים כיום

8. אותנטיות למול 'מלאכותיות' כפי שתוארה לעיל

התופעות השליליות האגורות ברשתות החברתיות נובעות בעיקר מההשפעה מבנית הנגזרת מהפרדיגמה הטכנולוגית , ההשפעה של מבנה האפליקציה מבנה פתרונות וחידושים בהתאם ובאופן פרדוכסלי פוגם בהדרגה באיכות התהליך , גם כאן כמו בהיבטים אחרים הנוגעים לתהליכי מידע וקבלת החלטות בארגון מבלי הטמעה של תהליך יומינטי (במקרה דנן רשת אנושית) נמשיך ונתקשה במינוף הפוטנציאל האדיר הטמון בידע אנושי לא מתועד בן זה המצוי באופן כללי כל סביבה בה פועלים בני אדם או באופן פרטי בסביבת הרשתות החברתיות.

בעתיד אייחד פוסט נפרד לנושא הרשתות האנושיות

סיכום

עצם היכולת להרחיב באופן מואץ את הרשתות החברתיות מייצרת הזדמנויות מדהימות בכל הקשור לתועלות אשר בשיתוף ידע, מידע, זוויות סובייקטיביות , כל אלו מאיצות כמעט כל תהליך חברתי / עסקי , דווקא בשל ערכיותן וחשיבותם צריך לחפש פתרונות חכמים למניעת הארוזיה והזילות המובנים בהן, מעבר לכלל התמיד נכון שנדרשים איזונים חכמים בין הכלים / שיטות לבנייה של רשתות חברתיות / אנושיות , הקושי העיקרי הוא אי -ההבנה המספקת בכל הנוגע להשפעת הפרדיגמה הטכנולוגית (מאפייני הטכנולוגיה המשמשת אותנו לבניית רשתות החברתיות), ההבנה פרטנית תאפשר תיקון הנדרש ומציאת האיזון הנכון בין הפרדיגמות אשר בבסיס הרשתות האנושיות